מחשבות על התחלות מתוקשבות

מאז ומעולם המחשב היה כלי זר מנוכר ובלתי ידידותי. ה"קשר" אל המחשב החל או נבע מתוך צורך. הצורך היה הדפסת חומרי למידה ומבחנים עבור התלמידים. זכור לי שהדבר לקח שעות המילים והאותיות ברחו לכל הכיוונים והייתי צריכה להחזירן למקומן. בהדרגה הפנמתי את היתרונות שבשימוש בכלי, ואסור לנו לשכוח שמדובר  אך ורק בכלי שבאמצעותו ניתן להשיג מטרות. 
במהלך השנים הלכתי להשתלמויות ונחשפתי יותר ויותר ליכולותיו של המחשב. אינטראקטיביות, זימון של תמונות, חומרים ומידע בקיצור: מגוון של אפשרויות. שאיפותיי בתחום התרחבו והגעתי לשלב שבו רציתי שיהיה לי מרחב אישי משלי ברשת כדי שאוכל לגוון את עבודתי בכיתה ואת הקשר עם תלמידי. נבנה אתר. לא אני בניתי אותו אבל תפעלתי וכתבתי וזהו סוג של יצירה. בבית הספר הדבר נתפס כמשהו אחר, שונה לא כל כך מתאים..אבל אני בשלי. זה מתאים לי אז מה בעצם אכפת... במשך הזמן האחרים הם בעמדת נחיתות ונשארו מאחור ודווקא אני הצלחתי להתאים את עצמי למה שעכשיו כולם מדברים עליו ...השינוי הנדרש במערכת החינוך מבחינת צורות ההוראה ...השינוי מתחיל מבפנים!

משחק אנציקלופדי מקוון

לאחרונה צפיתי  בתכנית טלוויזיה "חוצה ישראל" שדנה בספרו של פרופ' אורן הרמן  "מחיר האלטרואיזים"
הסיפור המרתק הביא אותי להתחיל את המשחק  בויקיפדיה במילה זו. אלטרואיזם משמעו : דאגה ומסירות לזולת, עד כדי נכונות להקרבה עצמית עבור הזולת. הספר דן בשאלה האם חסד אמיתי אפשרי בכלל בעולמינו?  וממשיך בסיפורו של  ג´ורג´ פרייס" אשר ניסה לממש בחייו את עיקרון הנדיבות  ונותר אדם שזקוק לנדבה בעצמו. משם קפצתי" למילה פילנטרופ שמשמעו : אדם האוהב לעזור לאנשים אחרים. נזכרתי בפילנטרופ מהספר "אבא ערך רגליים" מאת גיין וובסטר  בדרך המקרה הגעתי לתסכית הספר באנגלית שלא ידעתי על קיומו . גיבורת הספר גו'די אבוט , יתומה שגדלה בבית יתומים,  זוכה למימון לימודיה בקולג' ולחינוך הולם בזכות  תמיכתו ומימונו של אפוטרופס אנונימי שאותו היא מכנה "אבא ארך רגליים". נושא האנונימיות מקפיץ אותי למושג מן העולם היהודי שנקרא "מתן בסתר" (צדקה) .ביהדות מדובר באת המצוות הבסיסיות ביותר . אני מבינה שלרוב אין לצפות שהאדם ייתן מעצמו או יפעל למען הזולת מתוך דרייב פנימי אלא יש להניע אותו לכלל נתינה למען הזולת. 
 ..."כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ; עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ" (דברים טו) 

המשחק האנציקלופדי  ברחבי הרשת, (נדמה לי שגלשתי מגבולות הויקיפדיה) נחמד. ניתן לתת לתלמידים משימה דומה ולראות לאן מושג אחד, או מילה סחפה אותם. 

התנסות ב Edu.טיוב :"הכל אנשים" -רחל המשוררת

תלמידי כיתות ח' החלו ללמוד מקצת משירי רחל, בת העלייה השנייה. זו הייתה הזדמנות נהדרת עבורי להשתמש בתוכנת הEdu.טיוב , אתר המאפשר שאלות ונקודות עצירה לצרכיו של המורה על גבי סרטוני יוטיוב.
מה שצריך הוא סרטון ראוי שמצוי ברשת שניתן לעשות בו שימוש לצרכיי הלמידה. נרשמים, מעתיקים את הקישור של הסרטון אותו מוצאים ומתחילים לעבוד. פשוט ונחמד!
לא צריך לרוץ עם התלמידים לחפש כיתה שבה יש טלוויזיה או מחשב עם מקרן...השאלות כבר מובנות במהלך הסרטון, ניתן ליצור שאלות סגורות, לתת מידע ואף לשלוח את הלומדים לחפש בעצמם מידע ברשת . התוצר (הסרטון+השאלות) יוצר יחידה בינתחומית עשירה במקרה זה צירוף בין היסטוריה לבין ספרות. 

והקישור לפעילות עצמה.....  כאן

סרטון בשיטת ה"כיתה ההפוכה" : האביר בבלדות העממיות

בשיעורי ספרות בכיתות ז' נדרשים התלמידים ללמוד בלדות סקוטיות עממיות שנוצרו באירופה בתקופת ימי הביניים. במשך השנים שאני מלמדת את הנושא, נהגתי להציג מבוא קצר על הנושא בליווי תמונות בכיתה.
ליקטתי עשרות תמונות מספרים שונים ,דפי עבודה ומידע. בזמנו התלמידים עבדו בקבוצות למידה בכיתה כאשר כל קבוצה עסקה בנושא אחר כמו למשל: חיי הפנאי של האביר, חיי האהבה של האביר, שבועת האביר, נופים באנגליה ובסקוטלנד, החיים בטירה בימי הביניים, הטרובדורים. התלמידים ענו על שאלות בדפי עבודה שהוקדשו לכל נושא תוך העזרות בתמונות. בסיום התהליך כל קבוצה הציגה את הנושא שעבדה עליו לשאר הקבוצות.

טורניר בימי ביניים, הקודקס של מנסיי

 לאחר שהתחלתי להשתמש בכלים טכנולוגיים במהלך ההוראה, העליתי משימות   מקוונות בנושא באתר שלי. "במעגל הספרות".(רצוי לפתוח את הקובץ: "העולם בו צמחה הבלדה העממית") התלמידים הגישו את עבודתם  לבדיקה. כבר לא היה לי צורך להתרוצץ בין הכיתות בליווי קלסר התמונות והמשימות. יכולתי להעלות סרטונים ולהגיע לאיורים אותנטיים מכתבי-יד מתקופת ימי הביניים אשר הועלו באינטרנט.


עתה, במסגרת ההשתלמות "חושבים מחוץ ללוח" נחשפנו לכלי הטכנולוגי המכונה screenr, המאפשר להקליט צילום וקול בצורת וידאו . הוא מוגבל לסרטונים באורך 5 דקות בלבד. ניתן לעשות בו שימוש כאשר רוצים ליצור סרטון לימודי קצר וממוקד בשיטת ה"כיתה ההפוכה". 
החלטתי שהפעם אצור סרטון קצר שבו אציג דמות אחת בלבד אשר חוזרת במספר רב של בלדות עממיות והיא דמותו של -האביר  שכן, הבלדות, כמו כל יצירה ספרותית,  משקפות את  החומר האנושי והתרבותי שבתוכן הם התהוו.
לאחר  הכנות חוזרות ונשנות התלבטויות בנושא תכניה של המצגת  ולאחר מכן הקלטות חוזרות  ונשנות, הצלחתי   ליצור את הסרטון. זהו סרטון בראשיתי. הוא עדיין בוסרh, ניתן לשדרג ולשפץ אבל בכל זאת יש בו משהו....
אז  הנה הקישור לסרטון.http://www.screenr.com/lTF7

יצירת טופס : שאלון תירגול לפני מבחן

אחד הכלים המועילים והשימושיים שלמדנו בקורס הוא יצירת טופס מקוון באמצעות google docs . נכנסים ל drive לוחצים על צור (ריבוע אדום בצד ימין)
מחפשים בחלונית הנפתחת טופס ומתחילים לבנות אותו. קיימות מספר אפשרויות וביניהן יצירת שאלון שמכונה "תיבת סימון"שבאמצעותו ניתן ליצור מבנה של שאלה אמריקאית. מכיוון שהיה אמור להיות מבחן לכיתות אותן אני מלמדת, חשבתי שתהיה זו הזדמנות טובה לבנות שאלון כזה בהקשר לאחד מהסיפורים שלמדנו, ולשלוח אותו לתלמידי דרך תוכנת המשו"ב הבית-ספרית על מנת שיערכו לעצמם תירגול מקוון על הסיפור.
כך היה. את השאלון ניתן לראות בקישור הבא:
 https://docs.google.com/forms/d/149h0MoDhp5P8TmRpQtOov56rkn1603FVYMA-xs8ZLVU/viewform
התוכנה מאפשרת לעקוב אחר מספר תגובות העונים על השאלון המקוון וכן לראות את אחוז התשובות הנכונות מכלל השאלות. בהחלט ידידותי למשתמש!

תגובה לעצם הלמידה



פלוס



למידה

 

עצם

עצם? ...לא של כלב....של למידה!




בחרתי לסטות מהוראות המרצה שדרש להגיב לעצם הלמידה אשר נמצא מתחת לבלוג שלי מסיבה פשוטה...איילת ואני יצרנו יחדיו את עצם הלמידה ...אז אני אבקר את עצמי? מה פתאום!!! היצירה שלנו היא מושלמת. טובה לכל הדעות.

אין שום צורך. כך הגעתי לבלוג של אביטל..במקום להסתכל למטה רצוי תמיד להתבונן כלפי מעלה ...לשאוף לגדולות. (: וחוץ מזה  עצם הלמידה מייד משך את עיניי. ובכלל המושג "עצם למידה" הוא פריט הוראה /למידה דיגיטלי .טוב אז לאחר הפתיח הארוך אעבור לעצם העניין ...ולא אנחנו לא בשיעור לשון שעוסק בצירופים עם המילה עצם (:

הצגת משימה דרך עצם למידה קריקטוריסטי באופן אוטומטי יוצר סקרנות ועניין.

זהו משהו אחר שהתלמידים לא נתקלים בו מידי יום ולכן זה יכול בהחלט להיות טריגר טוב להנעה ללמידה. כתיבת פסקת טיעון, הוא נושא שמלמדים החל מחטיבת הביניים וכלה בתיכון, כך שהנושא מתאים לשמש כעצם למידה.המורה יכול לחזור לפעילות פעמים רבות.  יש כאן שילוב של קריקטורה שלשמה אין צורך במחשב כיוון שניתן להראותה בכיתה,  אולם מכיוון שנעשה על הקריקטורה שימוש בכלי דיגיטלי שמכונהThinglink הרי הקריקטורה משודרגת ומקבלת אפקטים אחרים. יישר כוח לאביטל! good work!

עצם למידה

טופס עצם למידה

שם היחידה: עיתוני ילדים

נוצר על ידי: אורית ויסלברג ואיילת יסעור

תיאור קצר של עצם הלמידה: פעילות השוואה בין  שני עיתוני ילדים שיצאו לאור לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר (4.12.1947)

קישור לעצם הלמידה: 
עיתון "הצופה לילדים"http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/ChildrenHistoricPress/Pages/Newspaper.aspx?PressFrameParamUrl=YTZ/1947/12/04&pageno=1&view=document

עיתון "דבר לילדים" http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/ChildrenHistoricPress/Pages/Newspaper.aspx?PressFrameParamUrl=YDV/1947/12/04&pageno=1&view=document

אמצעי תקשוב נדרשים:

מחשב, אינטרנט

שכבת גיל מתאימה: תיכון

משך זמן מוצע לפעילות: 30 דקות

תיאור מפורט של ההצעה לפעילות סביב עצם הלמידה:
1. התלמידים יחפשו ברשת מידע על שני העיתונים ועל ה"אני מאמין" שלהם.
2. התלמידים יערכו השוואה בין הייצוגים החזותיים המצויים על  כריכות העיתונים.

3. התלמידים ישוו בין דברי העורך בעמוד הראשון של כל עיתון על פי הקריטריונים הבאים:
תוכן, עמדה אישית של הכותב, סיגנון כתיבה, הנמענים בכל אחד מהעיתונים ועוד.
4. התלמידים יעצבו כריכה אחרת  לאחד מהעיתונים באמצעות כלים דיגיטלים. התלמידים ינמקו את בחירתם האסתטית.

מיומנויות המאה ה-21:
מידענות, כלי עיצוב דיגיטליים

הערות:

תגיות: עיתוני ילדים, הצופה לילדים, דבר לילדים, החלטת האו"ם כ"ט בנובמבר

פתרון טכנולוגי לבעיה פדגוגית

                                  יש ללחוץ על התמונה- להגדלה

התנסות בשימוש Thinglink.com

לאחרונה  נחשפנו במסגרת ההשתלמות  לאתר Thinglink.com . מדובר באפליקציה המאפשרת להוריד תמונות שתשמשנה כרקע לאופני מידע שונים והטמעתם בתמונה.

כדי להתנסות, החלטתי להשתמש באיור , שמצאתי באינטרנט, מתוך ספרו האחרון של המאייר שי צ'רקה המתייחס לסיפוריו הקצרים של ש"י עגנון כמו" קליפת תפוח הזהב" "האדריכל והקיסר", "מאוייב לאוהב" ו" מעשה העז".  

מכיוון שהסיפור, "מאוייב ואוהב" נמצא ברשימת היצירות הנלמדות בחטיבות הביניים ניתן להגישו לתלמידים בדרך חווייתית שכוללת תמונה ,צליל  ומלל  וכמובן ניתן להוסיף משימות ללומדים .

http://www.thinglink.com/scene/344965877474525185?buttonSource=userPage

איפיון צורך פדאגוגי וייזום פתרון מבוסס טכנולוגיה

איפיון צורך פדאגוגי וייזום פתרון מבוסס טכנולוגיה

הבעיה והצורך הפדאגוגי לתהליך הוראה-למידה:

קושי פיזי,שחיקה ושיעמום של המורה במהלך הקראת יצירות ספרותיות במספר רב של כיתות במהלך יום הוראה או שבוע הוראה.

הגורמים לבעיה: במסגרת הוראת הספרות מתבקש המורה להקריא לפני תלמידיו סיפורים ושירים.

מכאן המורה אמור לחזור שוב ושוב על הקראת אותה היצירה בכיתות שונות במהלך שבוע או יום עבודה. מספר הכיתות להן מחוייב מורה לספרות בחט"ב הן רבות וזאת מכיוון  שמשרד החינוך מעניק רק 2 ש"ש להוראת המקצוע. מורה שרוצה לעבוד במשרה מלאה  צריך ללמד לפחות ב-10 כיתות על מנת  שיגיע להיקף משרה מלאה. (במידה והינו מורה מקצועי בלבד ,אינו נושא תפקידים ומלמד בחט"ב )

הקראה חוזרת על אותן יצירות מקשה פיזית על המורה (בעיות במיתרי הקול) ואף גורמת לשיעמום ולעיתים יוצרת חוסר עניין אצל המורה דבר שעלול להשפיע גם המאזין-התלמיד. כדי לעניין את התלמיד על המורה להיות כשחקן על במה (לא רק בסיטואצית ההקראה) והמורה לא תמיד  נתון במצב הרוח המתאים לכך (שחיקה? ייתכן!) במהלך שעות העבודה העמוסות.

הנכתב כאן מוצג בעיקר מנקודת מבטו של המורה (מותר להיות קצת אגואיסטיים?) אך מתייחס גם 

לתלמידים שהם הצד השני של המתרס המושפע מהלך הרוח של המורה ומכוחותיו האנרגטיים.   

למרות שניתן לפתור את הבעיה באמצעים טכנולוגיים, במערכת החינוך לא נעשים צעדים להתמודדות עם הבעיה שאינה כה מורכבת.

הפתרון: הפקת יצירה ספרותית דיגיטאלית אינטראקטיבית (עצם למידה) שתעמוד לרשות התלמיד בכל עת.התלמידים יוכלו לראותו בסמארטפונים שלהם.. הטקסט האינטראקטיבי יציג באופן חווייתי את הסיפור/שיר באמצעות תמונות, סרטים, מוסיקה, מילון שיאפשר לבדוק את המילים הקשות בטקסט, הקשרים בינטקסטואלים לטקסטים ספרותיים אחרים,קישורים ליצירות אומנות, כלומר רבדים,רבדים של משמעויות -חוויה  לימודית !