עצם למידה

טופס עצם למידה

שם היחידה: עיתוני ילדים

נוצר על ידי: אורית ויסלברג ואיילת יסעור

תיאור קצר של עצם הלמידה: פעילות השוואה בין  שני עיתוני ילדים שיצאו לאור לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר (4.12.1947)

קישור לעצם הלמידה: 
עיתון "הצופה לילדים"http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/ChildrenHistoricPress/Pages/Newspaper.aspx?PressFrameParamUrl=YTZ/1947/12/04&pageno=1&view=document

עיתון "דבר לילדים" http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/ChildrenHistoricPress/Pages/Newspaper.aspx?PressFrameParamUrl=YDV/1947/12/04&pageno=1&view=document

אמצעי תקשוב נדרשים:

מחשב, אינטרנט

שכבת גיל מתאימה: תיכון

משך זמן מוצע לפעילות: 30 דקות

תיאור מפורט של ההצעה לפעילות סביב עצם הלמידה:
1. התלמידים יחפשו ברשת מידע על שני העיתונים ועל ה"אני מאמין" שלהם.
2. התלמידים יערכו השוואה בין הייצוגים החזותיים המצויים על  כריכות העיתונים.

3. התלמידים ישוו בין דברי העורך בעמוד הראשון של כל עיתון על פי הקריטריונים הבאים:
תוכן, עמדה אישית של הכותב, סיגנון כתיבה, הנמענים בכל אחד מהעיתונים ועוד.
4. התלמידים יעצבו כריכה אחרת  לאחד מהעיתונים באמצעות כלים דיגיטלים. התלמידים ינמקו את בחירתם האסתטית.

מיומנויות המאה ה-21:
מידענות, כלי עיצוב דיגיטליים

הערות:

תגיות: עיתוני ילדים, הצופה לילדים, דבר לילדים, החלטת האו"ם כ"ט בנובמבר

פתרון טכנולוגי לבעיה פדגוגית

                                  יש ללחוץ על התמונה- להגדלה

התנסות בשימוש Thinglink.com

לאחרונה  נחשפנו במסגרת ההשתלמות  לאתר Thinglink.com . מדובר באפליקציה המאפשרת להוריד תמונות שתשמשנה כרקע לאופני מידע שונים והטמעתם בתמונה.

כדי להתנסות, החלטתי להשתמש באיור , שמצאתי באינטרנט, מתוך ספרו האחרון של המאייר שי צ'רקה המתייחס לסיפוריו הקצרים של ש"י עגנון כמו" קליפת תפוח הזהב" "האדריכל והקיסר", "מאוייב לאוהב" ו" מעשה העז".  

מכיוון שהסיפור, "מאוייב ואוהב" נמצא ברשימת היצירות הנלמדות בחטיבות הביניים ניתן להגישו לתלמידים בדרך חווייתית שכוללת תמונה ,צליל  ומלל  וכמובן ניתן להוסיף משימות ללומדים .

http://www.thinglink.com/scene/344965877474525185?buttonSource=userPage

איפיון צורך פדאגוגי וייזום פתרון מבוסס טכנולוגיה

איפיון צורך פדאגוגי וייזום פתרון מבוסס טכנולוגיה

הבעיה והצורך הפדאגוגי לתהליך הוראה-למידה:

קושי פיזי,שחיקה ושיעמום של המורה במהלך הקראת יצירות ספרותיות במספר רב של כיתות במהלך יום הוראה או שבוע הוראה.

הגורמים לבעיה: במסגרת הוראת הספרות מתבקש המורה להקריא לפני תלמידיו סיפורים ושירים.

מכאן המורה אמור לחזור שוב ושוב על הקראת אותה היצירה בכיתות שונות במהלך שבוע או יום עבודה. מספר הכיתות להן מחוייב מורה לספרות בחט"ב הן רבות וזאת מכיוון  שמשרד החינוך מעניק רק 2 ש"ש להוראת המקצוע. מורה שרוצה לעבוד במשרה מלאה  צריך ללמד לפחות ב-10 כיתות על מנת  שיגיע להיקף משרה מלאה. (במידה והינו מורה מקצועי בלבד ,אינו נושא תפקידים ומלמד בחט"ב )

הקראה חוזרת על אותן יצירות מקשה פיזית על המורה (בעיות במיתרי הקול) ואף גורמת לשיעמום ולעיתים יוצרת חוסר עניין אצל המורה דבר שעלול להשפיע גם המאזין-התלמיד. כדי לעניין את התלמיד על המורה להיות כשחקן על במה (לא רק בסיטואצית ההקראה) והמורה לא תמיד  נתון במצב הרוח המתאים לכך (שחיקה? ייתכן!) במהלך שעות העבודה העמוסות.

הנכתב כאן מוצג בעיקר מנקודת מבטו של המורה (מותר להיות קצת אגואיסטיים?) אך מתייחס גם 

לתלמידים שהם הצד השני של המתרס המושפע מהלך הרוח של המורה ומכוחותיו האנרגטיים.   

למרות שניתן לפתור את הבעיה באמצעים טכנולוגיים, במערכת החינוך לא נעשים צעדים להתמודדות עם הבעיה שאינה כה מורכבת.

הפתרון: הפקת יצירה ספרותית דיגיטאלית אינטראקטיבית (עצם למידה) שתעמוד לרשות התלמיד בכל עת.התלמידים יוכלו לראותו בסמארטפונים שלהם.. הטקסט האינטראקטיבי יציג באופן חווייתי את הסיפור/שיר באמצעות תמונות, סרטים, מוסיקה, מילון שיאפשר לבדוק את המילים הקשות בטקסט, הקשרים בינטקסטואלים לטקסטים ספרותיים אחרים,קישורים ליצירות אומנות, כלומר רבדים,רבדים של משמעויות -חוויה  לימודית !