יום שני, 3 בדצמבר 2012

פדגוגיה חדשנית בסביבה שלי


בבית ספרינו מתקיים , פרוייקט "סנסינטי" במסגרת לימודי האנגלית, שבו נערכים שיעורים סינכרוניים עם תלמידים מארה"ב . בשבע  השנים  האחרונות  נוסעים  תלמידי כיתת  המצויינות  באנגלית,  בהנחיית  שרה דיין,  לאוניברסיטה  הפתוחה,  שם  מתקשרים בעזרת טכנולוגיה מתקדמת עם צעירים יהודיים מסינסינטי, כחלק מפרוייקט שותפות 2000 של הסוכנות היהודית.
בנוסף לכך, אני מניחה שהמורות למדעים עושות שימוש באמצעים טכנולוגיים בהוראה וכן גם אני בתחומי (ספרות)  מנסה לשלב פעילויות מקוונות אשר פורצות את מרחב הכיתה ומפגישות את התלמידים עם העולם הרחב ללא צורך לקנות כרטיס טיסה...ומאפשרות לי  להתחבר לתחומי דעת נוספים, מה שמכונה למידה בינתחומית. אודה ולא אבוש, שיש לי עוד רבות מה ללמוד בנושא ולא כל הפעילויות תעמודנה בקריטריונים של פעילויות מקוונות, אבל השאיפה וההתכוונות קיימות.
לאחרונה, הצגתי לתלמידי סרטונים בהם באים לידי ביטוי צורות פולקלור מגוונות מקצוות תבל. זאת, כהקדמה ובמסגרת הוראת סיפורים עממיים המבטאים צורה אחת מיני רבות של פולקלור (ידע-עם). אם בעבר נאלצתי לשאת תמונות לכיתה שהן סטטיות וחד- ממדיות, הרי שכעת הטכנולוגיה מאפשרת לחשוף את התלמידים לסרטים שהם דינמיים, רב-ממדיים,  מפעילים בלומד  מגוון של אברי חישה וקליטה ולפיכך פונים לחתך רב יותר של תלמידים. והנה..  גם אתם יכולים לצפות בפעילות ...פולקלור מהו? 
 במחשבה שנייה, לאחר היכרות עם  ה- LinoIt    Memorial for Vietnam Veterans   במסגרת קורס ה- תקשוב הנוכחי, הרי שניתן לתת  לתלמידים לחפש בעצמם את ההגדרה של פולקלור וספרות עממית.... ולדון בכך! עלי לציין שרוב הפעילויות ניתנו כמשימות לבית מכיוון שאינני יכולה להכנס עם כיתה שלמה לחדר מחשבים על מנת שהם יבצעו אותם במסגרת הכיתה.
במסגרת פרוייקט "שמחת הקריאה" וכפעילות טרום קריאה , כהקדמה לקריאת הספר "הממלכה של קנסקי" מאת מייקל מורפורגו, קיבלו התלמידים לבנות מצגת  שתוכנה יוצג כיומן דימיוני המתאר את חוויותיהם האישיות כמי שהגיעו לאי ונאלצו לשרוד ,מנותקים מהטכנולוגיה המוכרת להם ומהציליווזציה. את המשימה ניתן לראות כאן.

מבחינת בלוגים העוסקים בפדגוגיה מתקדמת, נכנסתי לבלוג של ד"ר אברום רותם  שהוא יועץ פרטי לשילוב טכנולוגיה במערכות חינוך, מרצה ועוסק במדע ופילוסופיה.מדובר בבלוג פעיל מ-2008. רותם, כתב עשרות מאמרים בנושאים שונים חינוכיים ואחרים והשפעתם על חיינו. על פי הבלוג שלו ניתן להבין שמדובר באדם שחי ונושם את הפדגוגיה המתקדמת כותב עליה דברים חיוביים ויודע גם לבקר אותה מעת לעת ומכניס גם את הנהירה שלנו אחרי הפדגוגיה המתקדמת לפרופורציות. כמו למשל המאמר :"שימוש במדיה חברתית "כישלון הוא הצלחה אם לומדים ממנו" או "קריאה דיגיטלית היא קודם כל קריאה"(מאמר שווה קריאה) וכן "ספר אלקטרוני בכיתה? חכו קצת".

בלוג נוסף שנכנסתי אליו שייך לעמי סלנט שהוא עוסק במידענות וניהול מאגרי מידע ממוחשבים בארץ ובחו"ל  ובנה את פורטל מס"ע במכון מופ"ת. הבלוג עמוס במידע וניתן לשוטט בו שעות...לעניינינו ,ניתן לעיין במאמר :"בלוגים חינוכיים כסביבה מתוקשבת בבתי  ספר- נתיבי סיור בארץ וגם בחו"ל".  מאמר בסיסי בנושא בלוגים הוראה ולמידה במרחב הפדגוגיה המתקדמת.






יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

המהפכה הדיגיטלית ואני

המהפכה הוירטואלית בחיי באה לידי ביטוי ב:
1. קניות של מוצרים דרך אתרים ברשת.
2. חיפוש מידע לצורכי הוראה ולימודים כמו: שימוש בספרים דיגיטליים,
אתרי מידע שונים.
3. בידור ופנאי : צפייה בסרטים שהורדו מהרשת, צפייה בבלוגים של אומנים מרחבי העולם.

 שלוש דוגמאות לשינויים מהותיים תוצאה מהמהפכה הוירטואלית בבית הספר:
1. תוכנת משו"ב בית ספרית שמשקפת את מצבו הלימודי וההתנהגותי של התלמידים ומאפשרת דו-שיח עם התלמידים מורים והורים מעבר לשעות הלימודים.
 2. אתר לימודי ( במעגל הספרות ) שאני מנהלת ומעלה בו משימות מקוונות לתלמידי. המשימות הן א-סינכרוניות ומתבצעות בזמנם החופשי בבית. האתר הינו פלאטפורמה המאפשרת חשיפה ושיתוף של דברים הנעשים בתחום הדעת מבחינת ההוראה וחשיפה של תוצרי התלמידים בעקבות ההוראה.
3. תופעות שליליות בעקבות המהפכה הוירטואלית : התלמידים מקצרים תהליכים:מצלמים מהלוח את הכתוב באמצעות אייפונים  במקום להעתיק למחברות. משתמשים באייפונים כמקורות העתקה במבחנים .(העתקה תמיד היתה רק השיטה השתנתה)
 החזון של קן רובינסון
 ההרצאה של קן רובינסון מרתקת. אני מסכימה כמעט לכל דבר שהוא אמרבית הספר מתנהל באפן מיושן, הוא מתקשה להענות לצרכים האישיים ולכישרונות של הייחודיים של התלמידים. הציונים הם קנה המידה הכמעט בלעדי על פיהם נמדדים התלמידים. ניטלו מבתי הספר המקצועות שמפתחים כישורים יצירתיים ויצרנים כמו: מלאכה, כלכלת בית, חקלאות  ושאר מקצועות עמלניים .עובדה זו מותירה תלמידים מתוסכלים כיוון שהם אינם מסוגלים לעמוד ברמה מסויימת של הישגים כמותיים שרק הם נדרשים מהם. רובינסון טוען ש"חברה אנושית תלויה במגוון של כישרונות לא בתפיסה יחידנית של יכולת". לטענתו ,צריך "להבנות מחדש את התפיסה שלנו לגבי יכולות ואינטלגנציות".
הלמידה מבחינתו משמעותית רק אם היא נובעת מתשוקה פנימית אמיתית. טוען שצריך לעבור ממודל תעשייני של חינוך שמבוסס על ליניאריות , מוסכמות וקיטלוג של אנשים למודל חקלאי שיגרום לפריחה אנושית . תהליך אורגאני שבו רק צריך ליצור את התנאים שבהם האדם יתחיל לפרוח.

יום רביעי, 21 בנובמבר 2012


וייסלברג אורית מורה לספרות בחט"ב "שרת" נתניה.